הכינו את כלבכם לקיץ
הכינו את כלבכם לקיץ
4 במאי 2015

האם קיים כלב גזעי ללא תעודות?

האם קיים כלב גזעי ללא תעודות?

האם קיים כלב גזעי ללא תעודות?

גולשים יקרים,

אם אתם אוהבים כלבים, נראה שהגעתם למקום הנכון.

שאלה שעולה רבות בקרב אוהבי כלבים ואלו שמעוניינים להחזיק בכלב היא אודות ההבדל בין כלב גזעי עם תעודות לבין כלב ללא תעודות. התשובה הפשוטה היא – שכלב ללא תעודות בוודאות אינו כלב גזעי.

מובן שעובדת היותו ללא תעודות לא הופכת אותו ליצור פחות חמוד, חכם, יפה או נחמד. ייתכן גם שהוא מזכיר מאוד במראהו את הגזע המדובר, ובכל זאת – אין הוא כלב גזעי. שהרי כלב גזעי רשום ומוכר ב"התאחדות הישראלית לכלבנות" – הגוף היחידי בישראל העוסק בתחום.

כלבים "גזעיים ללא תעודה" נולדו מתופעת המלטות פיראטיות – פעולות המתעלמות באופן גורף מקטגוריות חשובות, כגון – איכות חיים, בריאות, גנטיקה, הגינות ויושר; הן מתרכזות אך ורק בפן הכספי של הדבר. מדובר במחשבה על עשיית כסף מהיר, ללא התחשבות כלשהי ברצונם של הקונים וללא התחשבות בכלבים ובבריאותם. זוהי רמאות לשמה.

במאמר הזה נרחיב אודות נושא הכלבים הגזעיים ובשאלה, מדוע לא כדאי לקנות כלבים "גזעיים ללא תעודות". מדוע אסור להרביע כלבים אלו? גם בכך נתון. המאמר מסודר באופן ידידותי לקורא ומאפשר לכם בקלות למצוא את הנושא המעניין אתכם. תוכלו גם לקפוץ ישר לסיכום.


 

כלב גזעי – מהו?

הרבעת כלבים נועדה במקור ליצור גזעים מסוימים בכדי לסייע ולמלא את צרכיו של האדם. אופיו, צבעו, גודלו וצורתו של הכלב הוכוונו ונשקלו מראש, כדי ליצור את הכלב שימלא את ייעודו בצורה הטובה ביותר, באם מדובר בשמירה, ציד, רעיה או ליווי.

אחוז הכלבים העובדים כיום, אשר ממלאים את ייעודם המקורי, אינו גדול כבעבר. שמירת גזע הכלב נועדה עבור הייחוד שבכך, ופחות עבור הצרכים היומיומיים של האדם.

כיום, כלב גזעי יהיה בעלה תעודות מאושרות מ"ההתאחדות הישראלית לכלבנות".
maltse מלטז


 

תעודות – מהן?

מדובר בתעודת הזהות של הכלב. טופס רשום זה מכיל את פרטי הוריו של הכלב, ייחוסו ושושלתו. תעודה זו מונפקת על-ידי "ההתאחדות הישראלית לכלבנות" – הגוף הבלעדי בישראלי לכלבים גזעיים. התעודה ניתנת רק לגורים שגם הוריהם בעלי תעודות וכן השתתפו בתערוכות (לפי תקני הגזע).

תעודת יוחסין

האם כל כלב יכול לקבל תעודה?

כלב שאינו גזעי, כלב שהוריו לא מחזיקים / החזיקו בתעודות חתומות, כלב ללא אישור הרבעה – לא יקבל תעודה. כל כלב החולה במחלה גנטית כלשהי, תוקפנות או כלב שקיבל פסילה (אי-התאמה לתקן הגזע), לא יקבל אישור הרבעה – דבר שיצוין בתעודה. גם אם כן ירביעו את הכלב הזה, הצאצאים לא יקבלו את האישור המתבקש מ"ההתאחדות הישראלית לכלבנות" וכן לא יקבלו תעודות.

מסיבות אלו, יש להתייחס בחשדנות כלפי כלבים "גזעיים ללא תעודות".

ישנה סיבה טובה לכך שהורי הגורים אינם מחזיקים באישור הרבעה. לא להוציא תעודה כזו בשל המחיר היא אינה סיבה מספקת, כיוון שעלותה של תעודת גזע כיום פחותה מ-150₪.


 

מדוע לא כדאי לקנות כלב גזעי בלי תעודות? מדוע נחוצה התעודה?

כאמור, לא קיים כלב גזעי ללא תעודות. אם אין תעודות, משמע – הכלב לא גזעי.

התעודות הן מסמך המוכיח את שייכותו של הכלב לגזע המדובר ולשושלת שלו. הוא לא סתם נראה כמו פודל, או כמו רועה גרמני – יש לו גזע מוגדר, כי הוא כלב גזעי.

לפני תהליך ההרבעה, עובר כל כלב מבדקי התאמה מתאימים לכל גזע, משתתף בתערוכות, וכו'. הנקבה והזכר נבחרים בקפידה, על מנת שגם גוריהם יוכלו להמשיך את הגזע מבחינת מראה ואופי, ותחת תקן מחמיר של הגזע.

בדיקות נוספות שעל הכלב לעבור טרם ההרבעה, הן, למשל – בדיקות רגישות לבעיות אגן (בדיקות אגן וצילומים מתאימים). כלבים אחרים יצטרכו לעבור בדיקה גנטית שתישלח למעבדה מתאימה בחו"ל, לפני קבלת אישור ההרבעה.

המטרה בכל אלו היא לא להעביר את הפגם הגנטי-פיסי לגורים. כלב הנושא את המחלה לא יורשה להרביע באם קיים סיכוי להעברת המחלה לדור הבא. קרבה משפחתית של שני כלבים עשויה גם היא להשפיע על בחירת הנקבה והזכר לתהליך ההרבעה.

ישנם כלבים היוצאים מהתהליך במהלך הבדיקות, מסיבות של אי-התאמה, בשל מחלות ואף בשלות ענייני התנהגות. ההרבעה תפקידה לשמור ולשפר את הגזע; אין כאן עניין ברווח כספי. אלו המגדלים כלבים גזעיים משקיעים רבות מזמנם, מכספם וממרצם, על מנת לטפח ולדאוג לכלבים.

כלבים ללא תעודות / אישורי הרבעה עשויים להיות בעייתיים בפוטנציה, בשל בעיות התנהגות או מחלות גנטיות:

כלבים עם מחלה גנטית (תורשתית, כמו – אשך טמיר, אפילפסיה...) לא ישתתפו בתהליך ההרבעה ולא יקבלו תעודות.

כלבים המורבעים יתר על המידה (עבירה על התקנון) לא יקבלו תעודות!

כלבים ללא אישור המלטה מראש, לא יקבלו לרוב תעודות גורים.

כלבים שהוריהם לא נבדקו מראש (ע"י השופט בתערוכה), לא יהיו זכאים לתעודות.

אין סיבה שכלבים ללא תעודות יקבלו תעודות (הגזעים הסלווקי והכנעני עשויים להיות יוצאי דופן, רק בישראל).

אכן – כלבים ללא תעודות לא ייקראו "כלבים גזעיים". מלבד העובדה כי לא ניתן להוכיח עם מי הנקבה זווגה (זאת מפני שגם אם כלב שנראה גזעי השתתף בתהליך, הרי שהנקבה יכולה להיכנס להיריון מכמה זכרים בהמלטה אחת). כלב החסר תעודה רשמית אינו משויך לגזע ולכן לא ניתן לדעת מהי הקרבה לגזע הרצוי. כלבים כאלה עשויים לצמוח לגובה שאינו ממאפייני הגזע (אם גבוה ואם נמוך), להצמיח פרווה שונה, להראות אי-התאמה לגזע מבחינת אופי ואולי לפתח בעיות התנהגותיות ובריאותיות, אליהן הם חשופים יותר מכל כלב מתועד (או מעורב).

מי קבע כי כלבים "גזעיים ללא תעודות" נמצאים בסיכון גבוה למחלות, ביחס לכלבים גזעיים עם תעודה, או אף כלבים מעורבים?

גזע הינו משפחה. דמיון וקרבה קיימים בין קווי הדם של כלבים מאותו גזע. הרבעה המבוצעת מבלי להתחשב בקרבה וללא בקיאות בגנטיקה של מחלות ספציפיות לגזע, תביא לסיכויים גבוהים להמלטת גורים פגועים – אם פיסית ואם התנהגותית. כלבים אלו אינם עוברים בדיקות גנטיות מתאימות למחלות ואין ידע המאפשר ללמוד אודות בעיות מסוימות במשפחה (תוקפנות, אלרגיות בעור ועוד).

המרביעים חושבים אך ורק על כיסם הפרטי, על חשבון הכלבים ובעלי הכלבים.

 

מדוע כלבים עם תעודות יקרים כל כך?

לא מדויק – דווקא להפך. כלב עם תעודה אינו יקר, כי המחיר אינו עולה על 150₪. אתם עתידים לשלם סכום נוסף, לכיסוי ההשקעה של בעלי הכלבים שהורבעו, שהשתתפות בתערוכות ושקיבלו מזון בריא וטיפוח.

ישנם מגדלי כלבים הטסים לחו"ל במיוחד עבור ההרבעה, וגם כדי להשתתף בתערוכות ולצבור ידע שיסייע להם לשמר את הגזע. בנוסף, אפילו טרם רכשתם עדיין את הכלב, מגדל הכלבים ישמח להעניק לכם מידע חשוב, הכולל עצות והסברים רלבנטיים וברורים על הגזע הספציפי של כלבכם, טיפוח, התנהגות ועוד. כל אלו מגיעים מרצונם הטוב של מגדלי כלבים להמשיך בשימור הגזע, ולא מאינטרסים כלכליים.

 

מדוע, אם כך, כלבים ללא תעודות הינם זולים יותר?

כפי שאומרים במקרים מעין אלה – זול הוא יקר. דווקא כלב ללא תעודות שנמכר לכם כ"גזעי" עשוי להיות יקר מהרגיל.

מגדל כלבים פיראטי, ייקח מכם כסף על גידול כלב שאיני גזעי ואתם משליכים כספכם על מעשה רמאות. רוב רובם של הכלבים הללו אינם עומדים בתקן ואינם מבקרים בתערוכות, הטיפוח המושקע בהם הוא מזערי והמגדל אינו משלם מכיסו כלל על השתתפות בתערוכות וכן אינו משקיע בנסיעות בחו"ל לטובת טיפול הגזע וחיפוש קווי דם רחוקים וחדשים, לא מבוצעות בדיקות גנטיות ולא מתקיימים צילומים ומבחנים התנהגותיים.

כיוון שההורים אינם נבדקים טרם ההרבעה, לא ניתן לדעת האם הם חולקים קווי דם זהים, או לא; בנוסף, אי אפשר לדעת האם אילן היוחסין שלהם כולל כלבים מעורבים שהתערבבו באחת ההמלטות או לא. חשוב לדעת כי בניגוד לכלבים מתועדים, הרי שאלו שאינם מתועדים – אינם מפוקחים וכך גם אין דרך לדעת האם הוריו של הכלב שייכים שניהם לאותו הגזע.

ייתכן שגור הכלבים שתרכשו ייראה כשייך לגזע בו אתם מעוניינים, אך בתהליך ההתפתחות והגדילה שלו, גם מראהו ישתנה לחלוטין, רחוק ממראה הגזע לו ציפיתם וכמובן, בעל גודל, התנהגות, צבעים ובריאות שונים.

כאמור, השקעה כספית בכלב ללא תעודות חשובה להשלכת כספכם על קרן הצבי ועשויה לגרור אף תשלומים נוספים על טיפולים התנהגותיים ווטרינריים עבור הכלב.


 

מצבם של הכלבים בישראל

בישראל הורגים באופן יזום, כל שנה, בסביבות 100 אלף כלבים, לא מסיבות בריאותיות. מדובר עם המתות מכוונות בעמותות והסגרים, כיוון שההיצע גדול מהביקוש באופן ניכר.

העמותות וההסגרים מלאים עד אפס מקום בכלבים, כאשר רק חלק קטן מהם מוצא בסופו של דבר בית חם. הכלבים המומתים יכולים להיות מבוגרים, צעירים, מכל הצבעים והגזעים.

הרבעות מיותרות היא הסיבה העיקרית להרג הכלבים. גורים רבים הנולדים כל שנה, יחד עם ביקוש קטן, כאמור, גורם להם להיות חסרי בית, לעבור ממקום למקום, עד אשר יומתו במכלאה הצפופה. חלקם יעברו מסע ייסורים של התעללויות, הרעלות, דריסות, ייגנבו לטובת קרבות כלבים וכו'). גורים שאך נולדו יימסרו או יימכרו – תופסים מקומם של כלב שכבר נולד ונגזר עליו למות.

בהסגרים ובעמותות השונים תמצאו מספר עצום של כלבים "גזעיים" לכאורה או מעורבים, ללא תעודות. אחוז מזערי מהכלבים בעמותות אלו הם גזעיים ומתועדים. האחרונים מתרבים בכמויות גדולות, לשם האינטרס הכלכלי, כמובן ותופסים את מקומם של כלב אחר שניתן היה לאמץ.

בני אדם שהם גם אוהבים אמיתיים של כלבים, יתקשו לשלם כספם לאנשים שיוצרים כלבים גזעיים רק לשם בצע כסף. האם אוהבי כלבים ייתנו לכלבתם להמליט, על אף היותה חסרת תעודות? מדוע לעשות זאת כאשר ברור שאין ברשותנו היכולת לבדוק את שושלות ההורים?

עלינו להיות מודעים לעוול שאנו עושים במוכרינו גורי כלבים כאלו – לקונים ולכלבים אחרים המחפשים בית חם.

רוכשי הכלבים ה"גזעיים" יוצאים הכי פחות נשכרים מעסק (מלבד היותם תורמים להמתתם של כלבים ברחבי הארץ, בשל מחסור במקום לשכנם).

אפילו רכישת כלב ללא תעודות שלא תסתיים בהרבעה נוספת מהווה תרומה לתעשייה המקולקלת הזו שיש למגר.

כיום, חובה על אוהבי הכלבים להתנגד להרבעת כלבים ללא תעודות; יש לפעול באופן אקטיבי לצמצום מספר ההרבעות של כלבים גזעיים מתועדים בכדי לצמצמם את מותם המיותר של כלבים מאושרים ובריאים שאך רוצים להמשיך לחיות.

אין שום סיבה לדון למוות 300 כלבים שחטאם היחידי הוא עצם לידתם לעולם. מדוע?

 

סיכום ביניים עם השוואה

נסו לדמיין מצב בו סוכן מכירות שתפגשו ברחוב יציע לכם לרכוש מכשיר טלוויזיה שדומה לכזה המיוצר על-ידי מותג מפורסם ומוכר מאוד, אולם בחצי המחיר – הזדמנות שאין שנייה לה; הקץ' הוא שלא ניתן לבדוק את התוכן ואת הלוגו ומבלי שאפשר יהיה לבחון את איכות המרכיבים ואת המדינה בו יוצר המכשיר. מדוע לא תקנו? זה נראה ממש כמו המקור ובחצי מחיר!

וודאי שתפסלו את ההצעה על הסף, כיוון שלא תהיו מעוניינים לרכוש "חתול בשק". תעדיפו לקנות משהו שאתם יודעים את מקורו, מוצר שלא תצטרכו להשקיע בו כספים רבים על תיקונים והוצאות אחרות. תעדיפו לרכוש מוצר בעל תו תקן, שיוצר במפעל מוכר שאינו מנצל ילדים עניים בשכר רכב, מפעל המנהל בקרת איכות ולא תסתפקו רק במראו החיצוני. גם מחצית המחיר המקורי לא יספק אתכם במקרה כזה.

וכלבים? הם חיים כ-15 שנה בממוצע. אוהבי כלבים ירצו לראות את כלבם מעבירים 15 שנים נעימות וטובות.


 

אני מעוניין בכלב. האם להתמקד בכלב עם תעודות? האם זוהי הדרך הבטוחה ביותר?

נכון הדבר שהפיקוח על הכלבים המתועדים אינו הדוק או מושלם, אך זה עדיף על האלטרנטיבה. לרוב, לא מתקיימות הרבעות ללא סיבה. לא מבוצעות הרבעות לכלבים חולים; לא מבצעים הרבעות לנקבות בכל הזדמנות (של ייחום) ולרוב לא עושים זאת עבור רווח. במרבית המקרים, הכלבים חיים בתנאים סבירים ואפילו טובים. בנוגע לבתים המאמצים, הרי שמסננים את הבתים ה"לא טובים" ואילו הבתים הפוטנציאליים מקבלים הדרכה שלמה על הגזע, עוד טרם הרכישה, בכדי לוודא התאמה מיטבית של הכלב למשפחה ולהפך.

ניתן, לפיכך, להבין את הבדלי הענק שבין מוסד ההרבעות הפיראטיות לכלבנות הגזעית המתועדת.

 

יתרון משמעותי נוסף לעמותות הרציניות ולמגדלי הכלבים עם תעודות

מגדלי כלבים אמיתיים ירצו להביא את הכלבים שגידלו לבתים טובים. הם לא יסתירו דבר מהקונים הפוטנציאליים ויספרו גם על מעללים שפחות נעים לשמוע, למשל על קשיים בחודשים הראשונים של גידול הכלב/ה. הם מעוניינים שהרוכש יהיה מודע גם ליתרונות אך גם לחסרונות שעשויים לצוץ עם גידול הכלב הגזעי. הם מעוניינים שהכלב יקבל יחס הגון, ולא ייזרק, יינטש, ייגנב, ייקשר בחצר וכו'.

מגדל כלבים אמיתי ועמותות ראויות, ידעו לתמוך במאמץ או בקונה ויעשו מאמצים לסיוע היכן שיוכלו, גם שנים לאחר הרכישה / אימוץ. לעומת זאת, מרביע פרטי עשוי להשתמש בכל מיני מונחים שנשמעים מאוד מקצועיים לאוזן הבלתי-מקצוענית ועשוי למכור לוקשים, כמאכער מנוסה, משיקולים כספיים גרידא. אין לו כל סיבה או צורך לדאוג לכם ולכלבכם בהמשך הדרך. אחריכם, הוא פשוט יעבור ללקוח הבא בתור. אצל מגדל כזה, גם נקבות הכלב ימליטו יותר ממה שהן אמורות ויביאו לעולם יותר גורים ממה שצריך; תנאי הגידול אף חושפים את האם למחלות כמו סוגי סרטן ודלקות בעטינים וברחם.

בטרם קבלת ההחלטה על קניית כלב, ראוי שנבדוק ראשית בעמותות הקיימות. רבים נוטשים כיום את כלביהם וניתן למצוא גם גזעים פופולאריים במכלאות השונות. זה יאפשר למעוניינים לבחור את הגזע הרצוי וגם לעשות מעשה חסד של הצלת הכלב.


 

כיצד ניתן לוודא שמדובר במגדל כלבים אמין, שבריאות הכלב תקינה ושהוא אכן גזעי?

את כל אלו ניתן לברר רק באמצעות תעודות הגזע של הכלב. בהתאחדות הישראלית לכלבנות (הי"ל) יסייעו לכם למצוא את מועדון הגזע של הכלב בו אתם מעוניינים. תאכלו לשאול שם אודות המלטות צפויות בקרוב. לא ניתן להתחייב בריאות עתידית, אך כלבים גזעיים עם תעודות וכן כלבים מעורבים ילקו פחות במחלות. לכלבים ללא תעודות, לעומת זאת, סיכון גבוה יותר (בשל הרבעות לא מתאימות מבחינת גנטיקה שושלת ועוד).


 

האם מקפידים לעקר ולסרס את הכלבים המתועדים?

חיובי. עיקור וסירוס יסייע גם לבעלים, כמו כלב. תהליך הייחום בבית מגורים הוא אינו נעים במיוחד; גם היתרון הרפואי בולט למדי. במידה שייעודו של הכלב להיות כלב ביתי, הרי שיהיה טוב הרבה יותר במידה שיעבור סירוס / עיקור.

מנקבה מעוקרת ייחסכו שלבי הדימום בבית, אחת לששה חודשים; היא לא תנסה לברוח וגם לא תמליט או תהיה חשופה לסרטן או לדלקו ברחום. יש לעקר את הנקבה טרם הייחום הראשון, כדי למנוע אפשרות ללקות בסרטן השד.

זכר מסורס יתנהג טוב יותר; אופיו יהיו טריטוריאלי פחות אף לא יהווה איום ממשי על זכרים-כלבים אחרים בסביבה. סירוס ימנע מהכלב מחלות כדוגמת פרוסטאטה, וכו'.

עולם גידול הכלבים והתערוכות מעניין אתכם? גור הכלבים שברשותכם מתאים להשתתפות בתערוכות? האם הוא מעמד מתאים לשיפור הגזע? אם כך, מוטב שתמתינו עם תהליך העיקור ו/או הסירוס לימים שלאחר סיום ההרבעה. תהליך הייחום אינו פשוט ויש לשמור על הכלבים היטב בכדי למנוע בריחות ואף זיווגים לא רצויים. יצוין כי בעליה של הנקבה יישאו בהוצאות התהליך – החל מההיריון, ההמלטה וכן הטיפול בגורים. חשוב לדעת כי לא עושים כסף מהתהליך ושהוא לשם מטרת שימור הגזע בלבד.


 

מיתוסים וניפוצם

"אני מעוניין בכלב גזעי..."

ניתן כיום למצוא בעמותות כל כלב כמעט. ניתן לאתר כל תכונה בבתי ההסגר השונים. חשוב לדעת שגזע מסוים אינו קובע את אופי הכלב, אלא את קווי האופי הכללים שלו.

באם אין מדובר בצורך ספציפי או קריטי, ראוי שתאמצו כלב מעמותה, וכך תצילו חיים. התנהגותם, אופיים ומראם של כלבים מעמותות אינם נופלים כהוא זה מאלו של כלב גזעי.

חשוב שלא תקנו כלב רק לפני מראה, גודל, צבע וכו'; ראשית, בדקו את קוויו אופיו של הכלב בו אתם מעוניינים. התייעצו עם מקצוען (מאלף כלבים או מגדל רציני) לטובת התאמה מרבית של הכלב למשפחה המאמצת.

"תעודות הן עסק יקר"

דווקא לא מדובר בעניין יקר. אם המגדל מבקש מכם להוסיף כסף עבור התעודות, המשיכו למגדל אחר; כנראה ההמלטה לא קיבלה אישור. הסכום המשולם על כלב מתועד אמור לגלם רק הוצאות רלבנטיות. רכישת כלב ללא תעודות הוא מתוקף בצע כסף גרידא.

"יש להפסיק המלטות כלבים מעורבים בלבד"

לאמיתו של דבר, המלטות של כלבים בלתי-מתועדים הן המזיקות ביותר, לא רק בגלל האספקט הבריאותי של הכלבים, אלא אף בשל התנאים בהם הם חיים, בשל האינטרס הכספי ומשום "פספוס" בתים טובים לאימוץ כלבים מעמותות וגזירת דין מוות על כלבים שאתרע מזלם.

"כל כלב גזעי צריך להביא גורים"

העניין פשוט: כלב "גזעי" חסר תעודות אין להרביע. לרוב גם כלבים מתועדים אין להרביע. שיפור הגזע אמור להיות הסיבה היחידה לפעולת ההרבעה. באם לכלבכם אין מה לתרום לעניין – סרסו / עקרו אותו. גם אם יש לכלב מה לתרום, עדיין, אינכם חייבים להשתתף בתהליך ותוכלו לבחור בסירוס / עיקור. תהליך ייחום הוא לא פשוט (גם לא לזכרים), הריונות, המלטות והתהליכים הכרוכים בכך (לכלוך, הוצאות כספיות וכו').

כלבים לא נהנים מקיום יחסי מין ועשויים אף לסבול מהם. כלב מצוי יעביר חיים שלמים ללא זיווג ולהישאר בריא ומאושר. סירוס ועיקור תורמים לבריאות מנטאלית ופיסית.

"ואולם עדיין, קיימים מגדלים ללא תעודות העושים עבודה טובה, אוהבים את כלביהם ומטפלים בהם כראוי. מדוע לא לקנות?"

במצב בו לא ניתן לדעת מהי שושלתו של הכלב (לפי התעודות), לא ניתן ללמוד אודות הגנטיקה והמחלות שאולי מסתתרות בה ועלולות לבוא לידי ביטוי בהמשך וכן, אודות קירבתם הגנטית של ההורים.

יודגש כי מסוכן לתרום לתעשיית ההרבעה ללא תעודות, וכל רכישת גור רק תעודד המלטות דומות נוספות.

זכרו שכל המלטת גור ללא תעודות שווה ערך לעוד כלב שיומת בבית הסגר / עמותה.

"לא ניתן לדעת מדוע וכיצד יגדל או יתנהג גור מעורב"

אופיו של כלב מתפתח גם על-ידי הסביבה, ולא על-ידי הגנטיקה לבדה. קיימים מבחנים פשוטים למדי המאפשרים לדעת במדויק התנהגות עתידית של הגור. מאלף כלבים טוב יבטיח שלא יהיו לכם הפתעות עם גורים מעורבים. הוא יבצע מבחני התנהגות / אופי ויסייע לכם בבחירת הכלב המתאים ביותר עבור המשפחה המאמצת.

לא חסרות דוגמאות לכלבים גזעיים שהתנהגותם הפכה "לא צפויה" או פיתחו בעיות התנהגותיות. לגבי הלא-מתועדים, המצב גרוע אף יותר.

בימינו ניתן למנוע כמעט כל בעיה עליה ניתן לחשוב וכן לצפות קווי התנהגות בגיל צעיר של הכלב; ניתן אף להעריך את גודלו העתידי של גור מעורב. בחירה נכונה תמנע טעויות אפשריות.

בדיקות שגר (מבחן גורים) שיבוצעו על-ידי מאלף מקצועי או בעמותות, יגבירו סיכויי התאמה ביניכם לבין כלבכם החדש. אין להפחית בערכה של התאמה מרבית ביניכם.

"כבר ראינו מגדל עם תעודות שמגדל את הכלבים שלו בתנאים איומים"

לא כל מגדל עם תעודות יפעל כראוי ובאופן כשר, כשם שלא כל הרבעה פיראטית תהיה איומה. מגדלים יכולים להיות עם תעודות, אך להותיר את הכלבה להמליט בפנסיון, שם היא תישאר זרוקה עד שיימכרו כל הגורים. היא תחזור הביתה רק כשתהיה במצב "נקי". יש גם את המגדלים עם הכלבים שחיים וגם ממליטים בחצר. נמליץ שלא לרכוש כלב ממגדלים אלו, גם אם השושלת שלו נהדרת.

נוכל לומר בביטחון, כי רובן המוחלט של ההרבעות הלא מתועדות, מבוצעות מאינטרס כספי ואין לדעת כמה הרבעות בוצעו בכלבה אחת (ראוי שתדעו כי הי"ל מגבילים את כמות ההמלטות וכן את הגיל המרבי של הנקבה הממליטה, שמעבר להם, לא יינתנו תעודות), וכן דרך לבחינת גנטיקה, קרבת הורים וכו'.

בקיצורו של דבר, יש לבחון ברצינות ובזהירות כל מגדל כלבים, אך רצוי להימנע בכלל מכל הרבעה פיראטית.

 

נסכם ונאמר:

כלב המוגדר "גזעי בלי תעודות" לא משרת את המטרה. כלבים אלו אינם תורמים דבר לעולם הכלבים. הם נמכרים באופן מאסיבי, משום שהם זולים וברור שקיימת סיבה למחיר הנמוך. כלבים אלו סובלים ברובים מבעיות התנהגות וממחלות, עם דמיון קטן בינם לבין הגזע הרצוי מה שגורם לרבים מהבעלים לנטוש אותם. במקום לרכוש כלב גזעי בריא עם בריאות פיסית ונפשית, הם מעדיפים לחסוך ובכך לעודד תעשייה המנצלת כלבים תמימים בשל מראם.

מגדלי כלבים ללא תעודות אינם מפקחים על מספר ההמלטות; סכום רכישת הכלב גבוה מאוד באופן יחסי להוצאות על הכלב וגידולו. לא כל שכן, הכלבים סובלים לרוב מתנאי מחיה פחות טובים מהראוי להם. במקום זאת, ניתן לרכוש גור בריא ומתועד, או לאמץ כלב מעורב וכך להציל חיים.

ברכישת כלב ללא תעודות, שרק נראה כמו בן הגזע הרצוי, רק בעל הנקבה המורבעת מרוויח (בעוד שהיא עצמה ממליטה לכל חייה – תפקיד חייה הוא להמליט ככל הניתן). הגורים שחלקם מוצאים עצמם בעמותות, מתים כל יום, כיוון שמאמצים פוטנציאליים העדיפו לקנות בזול (וכך גם יצאו מופסדים).

כאשר בעל הכלבה מצליח למכור גורים, הוא רק מקבל מוטיבציה נוספת להמשיך לעשות כן ולהרביע אותה שוב ושוב; לכן, אין לעודד אותו.

קניית כלב עם תעודות מקנה לקונה מספר יתרונות:

  • אתם מוציאים את כספכם על כלב שבעליו העניקו לו אהבה והשקיעו בו, כאשר מטרת ההמלטה הייתה גם תרומה לגזע. הבעלים יעניק לכם מידע רלבנטי לגבי הטיפול בכלב ולא יחשוב כיצד לקחת מכם יותר כסף ולהיפטר מכם, לקראת הלקוח הבא.
  • שושלתו של הכלב ידועה במשך דורות אחורנית, מה שיקטין את הסיכויים לבעיות התנהגותיות (כתוקפנות) או מחלות גנטיות העוברות תורשתית.
  • בעלי הנקבה שהמליטה חייבת לעמוד בתקנות של הי"ל – על הכלבה לעבור בדיקות התאמה לזכר; וכן, אין להרביע את הנקבה מעבר למספר מוגדר של פעמים. אתם יכולים להיות בטוחים שאינכם תומכים במאכערים שמטרתם בצע כסף, על חשבונכם ועל חשבון רחמה של הכלבה.
  • כלב "גזעי" בלי תעודות עשוי לגדול להיות כלב חסר כל קשר בינו לבין הגזע שרציתם בזמן הקניה. לאחר שהבעלים ובני המשפחה נקשרים לכלב, כבר מאוחר מדי. שוב, אין בעיה עם כלבים מעורבים, אבל לא מדובר על הכלב עליו "תכננתם".
  • לא תתרמו להרבעות פרטיות שרק הורסות את הגזע, מביאות להמתת כלבים רבים ויוצרות מסחר מכוער בעולם גזעי הכלבים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *